תסמונת הבניין החולה – גורמים והשפעות

- 80% מהאוכלוסייה במדינות המערב מבלה את רוב זמנה בתוך מבנים סגורים. מחקרים מראים כי אנשים מבלים כ- 90% מזמנם בתוך מבנים, אם במקום עבודתם, בביתם או בכל מבנה אחר ציבורי או פרטי אחר. עם התפתחות הטכנולוגיה, ובשל מחיר האנרגיה המאמירים מבנים ציבוריים ופרטיים החלו להיבנות באופן המבודד את הדיירים מהסביבה החיצונית תוך התמקדות בנוחות ובחיסכון אנרגטי.

מערכות בקרת אקלים מתוחכמות הוכנסו כסטנדרט לבנייני משרדים, בתי חולים, מלונות ומבנים ציבוריים ופרטיים רבים. מערכות אילו שולטות על כל תהליכי החימום והקירור ומבסטות את הטמפרטורה הקיימת בתוך המבנה תוך שאיפה למזער כמה שניתן איבוד קור וחום על ידי אטימת המבנים מהסביבה החיצונית.

בו בזמן חומרי גלם המשמשים לייצור רהיטים, ביגוד, חומרי ניקוי וכיו"ב הפכו להיות מורכבים יותר ומסוכנים יותר לבני אדם. שינויים אילו גרמו לחשיפה מרובה יותר לאבק, גזים למיניהם, ומזהמים רבים נוספים הקיימים בחללי המבנים הציבוריים והפרטיים כיום הרבה יותר משהיה מקובל העבר. זיהום אוויר פנים מבני הפך לנושא של בריאות הציבור ממדרגה ראשונה, עד כדי התערבות האומות המאוחדות (UN). באמצע שנות ה – 80 הגדירו ה- WHO (ארגון הבריאות העולמי של האומות המאוחדות) את הנושא כ"תסמונת הבניין החולה" (Sick Building Syndrome) והחלו לחקור את הספרות הרפואית המדווחת על סימני תחלואה במבנים ציבוריים שאינם משמשים לתעשייה ברחבי העולם.

ה – WHO מצא שיותר מ – 30% מהבניינים החדשים סובלים מתסמונת הבניין החולה ומבלי שמצאו באותו הזמן את הסיבות הספציפיות הגורמות להיווצרות התופעה. אחד המקרים היותר ידועים אשר גרם להבנה כי מבנים חדישים עשויים להיות מסוכנים לבריאות דייריהם הוא גילוי החיידק Legionella במלון בפילדלפיה בשנת 1976 במהלך כנס של חיילים לגיונרים. באותו כנס 34 חיילים ותיקים שחגגו את יום העצמאות של ארה"ב נהרגו מסיבה שאותם הימים לא הייתה ברורה ולאחר מכן התגלתה כהתפתחותו של חיידק חדש ולא מוכר אשר התפתח בתוך מערכת מיזוג האוויר והיה הגורם למותם של אותם חיילים. מאז ועד היום מספר הולך וגדל של מקרים בהם מגלים Legionella בבתי מלון (מקרים רבים נרשמו גם בישראל), בנייני משרדים, ספינות שעשועים, בתי ספר, בתי חולים ומחנות צבא ועוד.

אז מהי תסמונת הבניין החולה?

החל משנת 1970 מספר הולך וגדל של אנשים אשר עובדו במבנים סגורים החלו להתלונן כי הם סובלים ממגוון רחב של תחלואות שלא ניתן היה למצוא את הסיבה להיווצרותן. חלק מאותם סימפטומים כללו כאבי ראש, גירוי אף וגרון, גירוי בעיניים, שיעול יבש ויובש בעור, סחרחורות, בחילה, סוגים שונים של עייפות כרונית וכיו"ב.

במהלך השנים התברר כי הסימפטומים הופיעו אצל אנשים העובדים באותם מבנים במהלך שעות העבודה והסימפטומים היו נעלמים כאשר אותם אנשים היו מחוץ למבנים לתקופות מסוימות כמו חופשות וסופי שבוע. ממחקרים שבוצעו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 1984 עלה בברור כי עד 30% מתוך בניינים ברחבי העולם מהווים מוקדים לתלונות של הדיירים, עובדים, תלמידים, מורים וכד', שמקורם בזיהום האוויר הפנים מבני, אוורור בלתי מתאים וגורמים פיזיקאליים שונים כגון איכות וכמות האוויר, מזהמים כימיים שמקורם מחוץ למבנה וגורמים מיקרוביאלים כגון חיידקים ועובש בלתי נראה באוויר.

תסמונת הבניין החולה מחילה חמש קבוצות תחלואה עיקריות:

1. גירוי עיניים, אף וגרון: כאבי ראש, יובש, עקצוץ, צרידות ובעיות קול שונות.
2. בעיות נירולוגיות כלליות: סחרחורות, כאבי ראש, עייפות כרונית, בעיות ריכוז, בעיות זיכרון,עייפות בלתי מוסברת ובלתי מוצדקת, תגובות איטיות.
3. גירוי עור: אודם, כאב, עקצוץ, יובש.
4. תגובות רגישות כלליות לא מוסברות: נזלת, סימני אסתמה (אצל אנשים לא אסתמטיים) רשרושים וקולות מוזרים בדרכי הנשימה.
5. סימפטומים של ריח וטעם: שינויים בקליטת ופרשנות בתפיסת ריחות "לא נעימים" וטעמים "משונים".

סימפטומים אילו יכולים להופיע ברמות שונות אצל אנשים שונים, ובהחלט התכן כי בזמן שאדם אחד סובל מתחלואות הקשורות בתסמונת הבניין החולה, חברו למשרד לא מרגיש או סובל מכל מחלה

קבוצות האנשים הרגישות ביותר לסבול מהתחלואות הנוצרות כתוצאה מהיווצרותה של תסמונת הבניין החולה הם:

• אנשים הסובלים מאסמה או אלרגיות מיוחדות
• אנשים בעלי קשיי נשימה ומערכת חיסון חלשה
• אנשים המרכיבים עדשות מגע

כיצד ניתן לדעת כי סימני תחלואה מסוימים נובעים כתוצאה מהיווצרותה של תסמונת הבניין החולה?

הנקודות הבאות יכולות לסייעה בביסוס הקשר הקיים בין היווצרותם של תנאים סביבתיים הגורמים להתפרצותה של תסמונת הבניין החולה עם תחלואות הקיימות אצל דיירי המבנה:

• סימפטומים דומים מאילו שהוזכרו לעיל מופעים אצל קבוצת אנשים המבלה זמן רב באותו חלל סגור
• הסימפטומים נעלמים כאשר אותם אנשים עוזבים את המבנה לתקופה ממושכת (סופי שבוע, חופשים וכיו"ב)
• הסימפטומים מופעים במהירות
• אנשים אסמאטים ובעלי אלרגיות חשים ברע במהלך שהייתם במבנה והגשה זו נעלמת עם יציאתם לאוויר הצח
• גורם רפואי מצא כי סימפטומים מסוימים נובעים כתוצאה מהאוויר הקיים במבנה

כיצד ניתן להתמודד עם תופעת תסמונת הבניין החולה

מספר פעולות פשוטות יכול להבטיח כי מערכת מיזוג האוויר (המהווה את אחד הגורמים העקרים להיווצרותה של תסמונת הבניין החולה בשל פלטה של אוויר מזוהם לחלל המבנה) תישאר נקייה וסטרילית וכי האוויר הנפלט ממנה לחלל המבנה יהיה נקי וללא גורמים מזהמים הפוגעים בבריאותם של דיירי הבניין.

הכנת תוכנית לביצוע טיפולים תקופתיים פשוטים תסייעה רבות במניעת התפתחות מזהמים במערכת מיזוג האוויר ושמירה על איכות האוויר גבוהה הנפלטת מימנה לחלל החדר. על התוכנית לכלול את השלבים הבאים:

1. ניקוי המסננים של כל יחידות המיזוג הפנמיות (יחידות האיוד) אחת לחודש במהלך תקופת הקיץ וכל חודשיים בשאר השנה.
2. ניקוי של סוללת האיוד ביחידת המיזוג הפנימית כל 3-4 חודשים תוך שימוש בתכשיר ניקוי מתאים בהתאם למצב היחידה: במידה ועל סוללת הקירור של המאייד נוצרה שיכבה עדינה של אבק ניתן להשתמש בתכשיר כדוגמת ה- Eco-Clean ליחידות מיזוג ביתיות או בתכשיר Coil-Ox ליחידות גדולות במבנים ציבוריים. במידה ובמהלך בדיקת הסוללה התקופתית אובחן כי על הסוללה קיימים משקעים רבים הסותמים את מעבר האוויר דרך היחידה, במקרה זה יש לבצע שימוש בתכשיר חזק יותר המתאים לביצוע עבודות ניקוי של סוללות סתומות כדוגמת תכשיר ה- Gab-Coil.
3. לאחר ניקוי יסודי של הסוללה ניתן לעבוד לשלב החיטוי. כאשר הסוללה נקייה מכל המשקעים יש להתיז עליה ועל כל החלקים מסביבה את תכשיר ה- Clean-Air אשר מחסל הצטברות של עובשים, בקטריות וחיידקים ומונע את התפתחותם העתידית. חיטוי של הסוללה יבטיח את איכות האוויר הנפלטת מהמזגנים לחלל החדר.
4. לאחר חיטוי הסוללה יש להניח במגש קליטת הנוזלים של יחידת המיזוג טבליית Pan-Clean אשר מונעת התפתחותם של מזהמים ביולוגים בתוך מגשי הניקוז של המזגן אשר גורמים לסתימה של פתח הניקוז של המזגן והצפה של המזגן בתוך החדר תוך גרימת רטיבות לתקרות וקירות בקרבת יחידת המיזוג.

שמירה על עקרונות פשוטים אילו יבטיח את יחידות מיזוג האוויר יספקו אוויר נקי באיכות גבוהה, ישמרו על בריאותם של דיירי הבית ויסייעו במניעת היווצרותה של תסמונת הבניין החולה.